אמא, את מאמינה באלוהים?
יש רגעים כאלה באימהות שמצליחים להשאיר אותך עם הלסת שמוטה.
זה היה רגע כזה.
עומר חזרה מהגן וסיפרה שאוסי, הסייעת שומרת את השבת. "אה, והיא גם מאמינה באלוהים!".
בלעתי רוק, הרצתי מהר בראש את כל התשובות האפשריות שאני יכולה לתת לה. מצד אחד לא לנטוע בה את הדעות שלי ולאפשר לה חופש בחירה ומצד שני כן לתת לה את האני מאמין שלי.
חשבתי מהר ואמרתי לה שאני לא יודעת אם אני מאמינה באלוהים אבל אני מאמינה בהרבה דברים אחרים.
ככה התחיל דיון פילוסופי של כמה ימים בתוך הראש שלי מה זה הדבר הזה שאני מאמינה בו. מה הדבר שנותן לי תקווה להמשיך קדימה, לפעול, להיות בעשייה.
בשנתיים האחרונות חברים שלנו, שכנים לשעבר, מתמודדים עם מחלה קשה (סרטן במילים פחות מתייפייפות) אצל אחת משתי הבנות שלהם. זה היה פסח לפני שנתיים שהם גילו ומאז אני עוקבת ככה מרחוק. מתעניינת מדי פעם.
אנחנו מכירים מאז שהבת היתה תינוקת.
ילדה נבונה, חכמה, רגישה. מיד זה לקח אותי לבנות שלי, לשאלות הגיוניות שכל אמא כנראה היתה שואלת את עצמה.
לפני חודש נודע לי שהמצב לא טוב. מי שסיפרה לי אמרה שזהו, אין יותר מה לעשות.
לפני שבועיים הגיע עוד עדכון ולא חיובי.
כל בשורה כזו גרמה לי לצאת מאיזון ולהתחבט שוב בשאלות שונות ומשונות. שאלות שלא שכל כך רציתי לשאול אותם. שאלות כואבות כאלה של אמא. שאלות שלא העזתי לשאול אותם.
רצה הגורל וחיפשתי השבוע פרטנר לארוחת צהריים.
רצה הגורל וגם הוא היה בדיוק בדרך וקפצנו ביחד לאכול סושי.
אחרי שהבטנו אחד בשני דומעים, הצלחתי לקבל עדכון מיד ראשונה. היתה לי האפשרות לשאול את כל השאלות האלה שהתרוצצו לי בראש.
האמת? יצאתי מהפגישה הספונטנית הזו מאד מחוזקת. הוא הצליח לזרוע בי אופטימיות. היה שם משהו בסיפור ההתמודדות ובתפקוד הזה תחת לחץ, כמו במלחמה שהיה יוצא דופן.
הוא סיפר שהוא קורא הרבה באינטרנט ובתוך קבוצת תמיכה שנתקל בה יש 2 סיפורים על ילדים שצלחו את המחלה בשלב דומה לזה שהבת שלהם נמצאת בו. "מבחינתי, היא תהיה השלישית" הוא אמר.
היה שם משפט מאוד חזק שהוא אמר לי: "למרות שאני יודע שהסיכויים מאד נמוכים, אני חייב להמשיך לנסות ולו כדי להגיד לעצמי אחר כך שעשיתי כל מה שיכולתי".
זו אמונה.
זה זרק אותי חזרה לשאלה שעומר שאלה אותי.
כנראה שכל אחד מאיתנו מאמין במשהו אחר.
חלק מאיתנו מאמינים באלוהים, חלק מאמינים ביקום שזמן לנו חוויות והזדמנויות. חלק מאמינים בהורוסקופ וחלק מאמינים בנתונים סטטיסטיים.
באותה נקודה הבנתי שאני מאמינה שיש דברים שקורים לנו מלמעלה, רק שאין לי הגדרה ברורה ללמעלה הזה. אלוהים זה כנראה לא. זו ישות ברורה מדי ואני מעדיפה להשאיר את זה פתוח.
אני מאמינה בעצמי וביכולת שלי להצליח.
אני מאמינה ביכולת שלנו לבחור את הדרך להתמודד עם הסיטואציות שנקרות בדרכנו.
אני מאמינה שאנחנו יכולים לברוא לעצמנו את המציאות שבה אנחנו חיים.
האמת?
זה לא משנה אם קוראים לזה אלוהים, יקום או כח עליון, העיקר שיש לנו אמונה במשהו שמצליח לגרום לנו לנוע קדימה ולקום מהמיטה כל יום מחדש.
They tell me I'm too young to understand" They say I'm caught up in a dream Well life will pass me by if I don't open up my eyes "Well that's fine by me
